פרגים וחלולים
יעל אלבוים
בשנתיים האחרונות (2009-10), הוחלפו הפרחים של אלבוים, שמלווים את יצירתה, בפרחי פרג ובדימוי נוסף ומטלטל של גולגלות חלולות עיניים,
מראה חלול של קורבנות, או שמא מקרבנים. עיניים בוהות בים השכחה וההכחשה, והפחד הגדול מרגע המוות נוכח ונוקב.
דימוי פרח הפרג מופיע ביצירתה של יעל אלבוים במצבו הבודד או במקבץ, כ/שדה פרגים. זהו תהליך של צמצום דימויים, מיקוד וצניעות כמעט נזירית. אלבוים מציירת על גיליונות נייר משי מקומטים, בגדלים משתנים, בצבעים תעשייתיים, בשקיפות הדומה לצבעי מים,מנעד מצומצם של שחור ואדום, או כחול ושחור, נראים על פני השטח, אך בשכבות נסתרות נמצאים גוני צבע נוספים. תהליך העבודה נעשה במכחולים סיניים, בעבודה מתמשכת של הנחת כתם ושטיפתו (מחיקתו) במים. הוא מותיר את זכר נוכחותו בתהליך. השכבות מצטברות עד להחלטה להניח לנייר.
הדיכוטומיה בין חיים, יצר ומוות מחריפה בציורים אלה, הפרג צבר מטענים לאורך ההיסטוריה. הוא פורח בשדות הארץ ויש לו היסטוריה מיתולוגית, פולקלוריסטית, קולינרית ופוליטית. הצבע האדום העז של הפרחים מסמל דם ולעתים גם הרג. הפרג מסמל את המוות, את ההרס העצמי, אבל גם את החיים והצמיחה, את הלידה מחדש.
יעל אלבוים מודעת למשמעויות אלה ומטעינה את הפרגים בעצמות גדולות. בעבודות קיים אור של מעלה ואור של מטה, חיים ומוות - ותקווה... ועל פני מצע היצירה היא מעלה ארכיטיפים שהתגלגלו במהלך ההיסטוריה וצברו מטען רב. הם מותירים את עקבותיהם בנפשה וביצירתה, בתהליך ארוך ומתמשך של גילוי והסתרה, התחדשות והתפתחות.
דרורה דקל
